הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי כ׳:י״א

מהדורה: מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, ד״ר ד. הופמן, פרנקפורט 1905

« הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי כ׳:י׳ הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי כ׳:י״ב »

11 מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי פתח ↗

כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכי לששה ימים נבראו והלא כבר נאמר תהלים ל"ג ו' בדבר ה' שמים נעשו אם כן למה נאמר כי ששת ימים עשה ה' את השמים אלא להפרע מן הרשעים שהן מאבדין את העולם שנברא לששה ימים וליתן שכר טוב לצדיקים שהן מקיימים את העולם שנברא לששה ימים: ד"א כי ששת ימים עשה ה' וגו' על שום שלשה דברים ניתנה להן שבת לישראל על שום יציאת מצרים דכתיב דברים ה' ט"ו וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים: ועל שום כי ששת ימים עשה ה' וגו' ועל שום וינח ביום השביעי: את הים ואת כל אשר בם. ים בכלל מעשה בראשית היה אלא מגיד שיש שבח בים כנגד כל מעשי בראשית: כיוצא בו אתה אומר תהלים ק"ד כ"ו לויתן זה יצרת לשחק בו והלא לויתן בכלל מעשים שבים היה אלא מגיד שיש שבח בלויתן כנגד כל מעשים שבים: וינח ביום השביעי. מלמד שלא נברא הנחה אלא עד יום השביעי: ד"א וינח ביום השביעי וכי יש לפניו עמל ויגע והלא כבר נאמר ישעיה מ' כ"ח לא ייעף ולא ייגע א"כ למה נאמר וינח אלא להפרע מן הרשעים שהן מאבדין את העולם שנברא בעמל ויגע ד"א וינח והלא דברים קל וחומר ומה אם מי שאמר והיה העולם ב"ה שאין לפניו עמל ויגע הכתיב על עצמו וינח: אדם שכתוב בו איוב ה' ז' כי אדם לעמל יולד על אחת כמה וכמה יהא חייב להיות נח בשביעי: על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו. במה בירכו וקדשו בירכו במן וקדשו במן: בירכו במן בכל יום הוא אומר ט"ז ט"ז עמר לגלגלת ובשבת הוא אומר ט"ז כ"ב שני העמר לאחד: בכל יום הוא אומר ט"ו כ' וירם תולעים ויבאש ובשבת הוא אומר ט"ז כ"ד ולא הבאיש ורמה לא היתה בו: ר' שמעון בן יהודה איש כפר עיכוס אומר בירכו במאורות וקדשו במאורות: בירכו במאור פניו של אדם וקידשו במאור פניו של אדם ואע"פ שנתקלקלו מאורות מערב שבת לא לקו עד מוצאי שבת: ואע"פ שנתקלקל מאור פניו של אדם מערב שבת לא לקה עד מוצאי שבת כן הוא אומר ישעיה ל' כ"ו והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים אמר לו ר' יוסי מה אני צריך והלא כבר נאמר תהלים מ"ט י"ג ואדם ביקר בל ילין לא לן כבודו עמו אלא בטל כבדו ונמשל כבהמות נדמו אמר לו אין הגזרה היתה מערב שבת ולא לן עד שנגזרה עליו גזרה ולא לקה עד מוצאי שבת:

12 מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי פתח ↗

כבד את אביך ואת אמך כבוד זה איני יודיע מהוא כשהוא אומר משלי ג' ט' כבד את ה' מהונך: אומר מעתה מאכיל ומשקה ומלביש ומכסה ומוציא ומכניס: ר' שמעון בן יוחאי אומר גדול כבוד אב ואם שהשוה הקב"ה כבודן לכבודו ומוראן למוראו: כתיב כבד את ה' מהונך וכתיב כבד את אביך ואת אמך: כתיב דברים ו' י"ג את ה' אלהיך תירא וכתיב ויק' י"ט ג' איש אמו ואביו תיראו. כתיב ויקרא כ״ד ט״ז ונקב שם ה' מות יומת וכתיב כ"ט י"ז ומקלל אביו ואמו מות יומת אבל הכאה אי אפשר כלפי מעלן וכן הדין מפני ששלשתן שותפין בו אביו ואמו והקב״ה: ד"א כבד את אביך ואת אמך את אביך. לרבות אשת אביך: ואת אמך. לרבות בעל אמך וכשהוא אומר ואת אמך לרבות אחיך הגדול שחייב לנהוג בו כבוד ואינו חייב בכבוד אשת אביו אלא כל זמן שאביו קיים: וכן אינו חייב בכבוד בעל אמו אלא כל זמן שאמו קיימת אבל לאחר מיתתן אינו חייב בכבודן: למען יאריכון ימיך על האדמה. ולא בגולה ולא בתושבות:

12 כתובות פתח ↗

אֵשֶׁת אָב נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא הִיא, דְּתַנְיָא: ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״, ״אֶת אָבִיךָ״ — זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךָ, ״וְאֶת אִמֶּךָ״ — זוֹ בַּעַל אִמֶּךָ, וָיו יְתֵירָה — לְרַבּוֹת אֶת אָחִיךָ הַגָּדוֹל!

13 מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי פתח ↗

לא תרצח מכלל שנ' במדבר ל"ה ט"ז מות יומת הרוצח למדנו עונש אזהרה מניין ת"ל לא תרצח: מניין אמר הריני רוצח על מנת ליהרג הרי זה מותרה ת"ל לא תרצח: מניין ליוצא ליהרג ואמר הריני רוצח הרי זה מותרה ת"ל לא תרצח: ד"א לא תרצח לא תתיר דמו של רוצח: לא תרצח לא תעשה הדם שיהיה צווח עליך: קשה היא שפיכות דמים שאין לה כפרה אלא רציחה שנ' במדבר ל"ה ל"ג ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שופכו: וכן את מוצא כשהרג שאול נוב עיר הכהנים והשמיד את הגבעונים שהיו שם מהוא אומר ע' ש"ב כ"א א' ויהי רעב בימי דוד שלוש שנים וישאל דוד בה' ולמה לא שאל אלא לאחר שלוש שנים אלא שבשנה ראשונה אמר להם צאו וראו שמא יש בכם עובד ע"ז שהגשמים נעצרים בעון ע"ז שנאמר דברים י"א ט"ז השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים וגו' וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר יצאו ובדקו ולא מצאו: שנה שנייה אמר להם צאו וראו שמא יש בכם מגלי עריות שהגשמים נעצרים בעון גלוי עריות שנ' ירמיה ג' ג' וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך יצאו ובדקו ולא מצאו: שנה שלישית אמר להם צאו וראו שמא יש בכם פוסק צדקה ברבים ואינו משלם שהגשמים נעצרים בעון מי שפוסק צדקה ואינו משלם שנ' משלי כ"ה י"ד נשיאים רוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר יצאו ובדקו ולא מצאו: מיכאן ואילך אינו אלא שפיכת דמים מיד שאל באורים ותומים ש"ב כ"א א' ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים אם כן להורג גר קל וחומר אחד מישראל: לא תנאף מכלל שנ' ויקרא כ' י' מות יומת הנואף והנואפת למדנו עונש אזהרה מניין ת"ל לא תנאף: מניין אמר הריני נואף על מנת ליהרג הרי זה מותרה ת"ל לא תנאף: מניין האוכל בקערו ורואה את עצמו כאלו אוכל בקערה של חבירו והיה שותה בכוסו ורואה עצמו כאלו שותה בכוסו של חברו הרי זה מותרה ת"ל לא תנאף: ד"א לא תנאף לא תינאה באף מיכאן אמרו אסור להריח בשמים שעל ערוה מן העריות: ד"א לא תנאף אל תניח את האף שיבא לעולם: ד"א לא תנאף מרובע שלא ינאף לא ביד ולא ברגל ולא בעין ולא בלב: ומניין שהיד מזנה דכתיב ישעיה א' ט"ו ידיכם דמים מלאו: ומניין שהרגלים מזנה דכתיב משלי י"ט ב' ואץ ברגלים חוטא: ומניין שהעינים והלב מזנין דכתיב במדבר ט״ו ל"ט ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם: קשה היא הזנות שלא ניטלו עשרים וארבעה תכשיטין אלא על ידה דכתיב ישעיה ג' ט"ז ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוית גרון ומשקרות עינים: נטויות גרון שהיו מהלכין קצרה בין ארוכות וארוכה בין שתי קצרות: ומשקרות עינים שהיו סוקרות עיניהם בסקרה: הלוך וטפוף תלכנה בבתי יד שלהם: וברגליהן תעכסנה שלפיחות מלאות אפרסמון מניחות תחת עקביהן כדי שיהיה ריחן נודף מהוא אומר שם שם י"ח ביום ההוא יסיר ה' את תפארת העכסים והשביסים והסהרונים: הנטיפות והשרות והרעלות: הפארים והצעדות והקשורים ובתי הנפש והלחשים: הטבעות ונזמי האף: הרי שלשה עשר תכשיטי זהב וכסף: המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים: והגליונים והסדינים והצניפות והרדידם: והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגרה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגורת שק כי תחת יופי הרי אחד עשר תכשיטי בגדים: קשה היא הזנות שהאריך הקב״ה לנביאי השקר על הכל חוץ ממנה ומי הן אלו זה אחאב בן קוליה וצדקיה בן מעשיה שנ' ירמיה כ"ט כ"ג יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי ריעיהם מה היו עושין היה אחאב אומר לאשה תשמעי לצדקיה ואת יולדת נביא: וצדקיא אומר לה כה אמר ה' השמעי לאחאב ואת יולדת נביא: במלאת שפקו יצר לו איוב כ' כ"ב כד מטת שעתהון עשו כן בבתו של נבוכדנצר וכיון שהרגיש בהן אמר אלהיהם של אלו שונא זימה הוא: מיד הכיר בהן שהן נביאי שקר שלח והביא אותן אמרו לו אמת דברינו ונביאי אמת אנחנו אמר להם יש לי לבדוק את נביאי האמת שהרי השלכתי מהם לאור וניצלו חנניה מישאל ועזריה אף אני אבדוק אתכם אמרו אתן היו שלשה ואנחנו שנים אמר להם בחרו לכם מי שתרצו: אמרו יהושע בן יהוצדק הכהן: עשה להן טיגן גדול ונתנן בתוכן והסיק תחתיהן הן נשרפו שנ' ע' ירמי' כ"ט כ"ב ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה לאמר ישימך אלהים כצדקיה וכאחאב אשר קלם מלך בבל באש: ויהושע ניצל דכתיב זכריה נ' ב' הלא זה אוד מוצל מאש: קשה היא הזנות שהיא אחד משלשה דברים שפירש בהן הכתוב גיהנם ואלו הן הבא על אשת איש ובעל לשון הרע ומלכות הרשעה: הבא על אשת איש שנ' משלי ו' כ"ז היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה: ובעל לשון הרע דכתיב תהלים ק"כ ג' מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים ומלכות הרשעה דכתיב ישעיה מ״ז י״ג נלאת ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים הנה היו כקש אש שרפתם: לא תגנב מיכלל שנ' כ"א ט"ז וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל לא תגנוב הרי זה אזהרה לגונב נפש: אחד הגוננב את האיש או את האשה את הגדול או את הקטן אפלו קטן בן יומו הרי זה חייב: ולענין ממון הוא אומר ויק' י"ט י"ז לא תגנובו הרי זו אזהרה לגניבת ממון: לא תענה ברעך עד שקר אין שקר אלא מבדה כאיזה צד הפקיד לו זהב לא יאמר לו מרגלית מרגלית לא יאמר לו זהב: מכלל שנ' דברים י"ט י"ט ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו אם ממון ממון אם מכות מכות אם עונשין עונשין עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל לא תענה ברעך עד שקר:

13 נדה פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִכְתִיב ״יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ״? אֵלּוּ הַמְנָאֲפִים בַּיָּד. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לֹא תִנְאָף״ — לֹא תְּהֵא בְּךָ נִיאוּף נוֹאֵף, בֵּין בַּיָּד בֵּין בָּרֶגֶל.

13 יומא פתח ↗

שֶׁשִּׁהוּ אֶת קִינֵּיהֶן, מִיהָא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִילּוּ שְׁכָבוּם. בִּזְיוֹן קֳדָשִׁים, דִּכְתִיב: ״גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזּוֹבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבוּשָּׁל כִּי אִם חָי. וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְאָמַר לוֹ כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחׇזְקָה. וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי ה׳ כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת ה׳״. מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב — מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ: עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: ״כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ״. מַאי ״קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ״? אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: קָצַר מַצָּע זֶה מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד. ״וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס״, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: כִּי מָטֵי רַבִּי יוֹנָתָן לְהַאי קְרָא בָּכֵי, אֲמַר: מַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ ״כּוֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם״, נַעֲשֵׂית לוֹ מַסֵּכָה צָרָה? גִּלּוּי עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה״. ״יַעַן כִּי גָּבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן״ — שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת אֲרוּכָּה בְּצַד קְצָרָה. ״וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן״ — שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה. ״וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם״ — דַּהֲווֹ מָלְיָין כּוּחְלָא עֵינֵיהֶן. ״הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה״ — שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת עָקֵב בְּצַד גּוּדָל. ״וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה״ — אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שֶׁהָיוּ מְבִיאוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן וּמַנִּיחוֹת בְּמִנְעֲלֵיהֶן, וּכְשֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹעֲטוֹת וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶן, וּמַכְנִיסִין בָּהֶן יֵצֶר הָרָע כְּאֶרֶס בְּכָעוּס. שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב: ״וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה״. אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, מִפְּנֵי מָה חָרַב? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם. לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. רְשָׁעִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלוּ בִּטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲתָאן לְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב: ״רָאשֶׁיהָ בְּשׁוֹחַד יִשְׁפּוֹטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסוֹמוּ וְעַל ה׳ יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלֹא ה׳ בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה״. לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַים עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר״. וּבְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לָא הֲוָה בֵּיהּ שִׂנְאַת חִנָּם? וְהָכְתִיב: ״מְגוּרֵי אֶל חֶרֶב הָיוּ אֶת עַמִּי לָכֵן סְפוֹק אֶל יָרֵךְ״, וְאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין זֶה עִם זֶה וְדוֹקְרִין זֶה אֶת זֶה בַּחֲרָבוֹת שֶׁבִּלְשׁוֹנָם. הַהִיא בִּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל הֲוַאי, דִּכְתִיב: ״זְעַק וְהֵילֵל בֶּן אָדָם כִּי הִיא הָיְתָה בְעַמִּי״, וְתַנְיָא: ״זְעַק וְהֵילֵל בֶּן אָדָם״, יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הִיא בְּכׇל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל״. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: רִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם — נִתְגַּלָּה קִצָּם. אַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם — לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טוֹבָה צִפּוֹרְנָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים, מִכְּרֵיסוֹ שֶׁל אַחֲרוֹנִים. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: אַדְּרַבָּה אַחֲרוֹנִים עֲדִיפִי, אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא שִׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת — קָא עָסְקִי בְּתוֹרָה. אֲמַר לֵיהּ: בִּירָה תּוֹכִיחַ, שֶׁחָזְרָה לָרִאשׁוֹנִים וְלֹא חָזְרָה לָאַחֲרוֹנִים. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר: רִאשׁוֹנִים גְּדוֹלִים, אוֹ אַחֲרוֹנִים גְּדוֹלִים? אָמַר לָהֶם: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בַּבִּירָה. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר לָהֶם: עֵידֵיכֶם בִּירָה, רֵישׁ לָקִישׁ הֲוֵי סָחֵי בְּיַרְדְּנָא אֲתָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה יְהַב לֵיהּ יְדָא. אֲמַר לֵיהּ: אֱלָהָא! סָנֵינָא לְכוּ — דִּכְתִיב: ״אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז״. אִם עֲשִׂיתֶם עַצְמְכֶם כְּחוֹמָה וַעֲלִיתֶם כּוּלְּכֶם בִּימֵי עֶזְרָא — נִמְשַׁלְתֶּם כְּכֶסֶף שֶׁאֵין רָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ, עַכְשָׁיו שֶׁעֲלִיתֶם כִּדְלָתוֹת — נִמְשַׁלְתֶּם כְּאֶרֶז שֶׁהָרָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ. מַאי אֶרֶז? אָמַר עוּלָּא: סַסְמָגוֹר. מַאי סַסְמָגוֹר? אָמַר רַבִּי אַבָּא: בַּת קוֹל. כִּדְתַנְיָא: מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִין הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּבַת קוֹל. וְרֵישׁ לָקִישׁ, מִי מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה? וּמָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּמָרָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה, וְלָא הֲוָה מִשְׁתַּעֵי רֵישׁ לָקִישׁ בַּהֲדֵיהּ, דְּמַאן דְּמִשְׁתַּעֵי רֵישׁ לָקִישׁ בַּהֲדֵיהּ בְּשׁוּקָא, יָהֲבוּ לֵיהּ עִיסְקָא בְּלָא סָהֲדֵי — בַּהֲדֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה מִשְׁתַּעֵי?! אָמַר רַב פָּפָּא, שְׁדִי גַּבְרָא בֵּינַיְיהוּ: אוֹ רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה וּזְעֵירִי, אוֹ רַבָּה בַּר בַּר חָנָה הֲוָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר. כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: לָאו הַיְינוּ טַעְמָא, אִי נָמֵי סְלִיקוּ כּוּלְּהוּ בִּימֵי עֶזְרָא לָא הֲוָה שָׁרְיָא שְׁכִינָה בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, דִּכְתִיב: ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאׇהֳלֵי שֵׁם״,

14 מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי פתח ↗

לא תחמד ולהלן הוא אומר דברים ה' י"ח לא תתאוה לחייב על תאוה בפני עצמה וחמדה בפני עצמה מניין התאוה אדם סופו לחמוד שנ' לא תתאוה ולא תחמוד: מניין חמד אדם סופו לגזול שנ' מיכה ב' ב' וחמדו שדות וגזלו: תאוה בלב וכן הוא אומר דברים י"ב כ' כי תאוה נפשך: וחמוד במעשה וכן הוא אומר שם ז' כ"ה לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך: יכול לא יתאוה על בתו ליטלה ת"ל אשת רעך מה אשת רעך שהיא אסורה לך אף כל דבר שאסור לך: אי מה אשת רעך שחייבין עליה מיתת בית דין אף אין לי אלא דבר שחייבין עליו מיתת בית דן ת״ל ביתו ושדהו ע' דב' ה' י"ח או מה אלו מיוחדן שנקנין בכסף ובשטר ובחזקה אף אין לי אלא דבר שנקנה בכסף ובשטר ובחזקה ת"ל עבדו ואמתו: או מה אלו מיוחדן דברים שהן בקרקע אף אין לי אלא דבר שהוא בקרקע ת"ל שורו וחמורו או מה אלו מיוחדין ששמירתן עליך אף אין לי אלא דבר ששמירתו עליך מניין לא יתאוה למקלו ולא יתאוה למנעלו ולא יתאוה לפונדתו ת"ל וכל אשר לרעיך: יכול לא יאמר לאוי עיני כעינו לאוי שערי כשערו ת״ל שורו וחמורו עבדו ואמתו ביתו ושדהו מה אלו מיוחדין דברים שאפשר להן לבא תחת ידיך וחבירך חסירן אף אין לי אלא דבר שאפשר לו לבא תחת ידיך וחבירך חסירן: ד"א לא תחמד אשת רעיך עבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לריעיך יש לך מי שהוא חומד את כל הדברים האלו אלא מתוך שהוא בא על אשת חברו ויולדת בן זכר בעלה סבור שהוא בנו נמצא מוריש לו ביתו ושדהו ועבדו ואמתו שורו וחמורו וכל אשר לרעך: אלו הן עשר הדברות אנכי ולא יהיה לא תשא וזכור כבד ולא תרצח ולא תנאף ולא תגנב ולא תענה ולא תחמד חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה דברי ר' חנינה בן גמליאל וחכמים אומרין עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה חמשה כנגד חמשה: לא תרצח כנגד אנכי מלמד שכל הרוצח כאלו ממעט בדמות: לא תנאף כנגד לא יהיה מלמד שע״ז שקולה כנגד ניאוף וכן הוא אומר ירמיה ג' ט' והיה מקול זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ: לא תגגב כנגד לא תשא שכל הגונב סופו לישבע: לא תענה כנגד זכור כויכול אמר הקב"ה אם העדת על חברך עדות שקר מעלה אני עליך כאלו העדת שלא בראתי עולמי בששת ימים ולא נחתי בשביעי: לא תחמד כנגד כבד שכל החומד אשת חברו עולה ממנה בן מכבד את מי שאינו אביו ומקלל את אמו: יכול לא יהא חייב עד שיעבור על כולן ת"ל לא תרצח לא תנאף לא תנגב לא תענה לא תחמד לחייב על כל אחד ואחד בפני עצמו אם כן למה נאמר להלן דברים ה' י״ז לא תרצח ולא תנאף ולא תגנב ולא תענה ולא תחמד מגיד שכלן תפוסין זה בזה פרץ אדם באחד מהן סופו לפרוץ בכולן: מניין רצח אדם סופו לנאוף דכתיב משלי א' י' בני אם יפתוך חטאים אל תאבה אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם גורלך תפיל בתוכינו כיס אחד יהיה לכולנו: ומניין נאף סופו לגנוב וכתיב תהלים נ' י"ח אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך: מניין גנב סופו לבוא לידי שבועת שוא דכתיב משלי כ"ט כ"ד חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד:

14 תלמוד ירושלמי שקלים פתח ↗

משנה: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שֻׁלְחָנוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְשֶׁל בֵּית רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה. וְהֵיכָן הָיְתָה יְתֵרָה כְּנֶגֶד דִּיר הָעֵצִים שֶׁכֵּן מָסוֹרֶת בְּיָדָן מֵאֲבוֹתֵיהֶן שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז: מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק וְרָאָה הָרִיצְפָּה שֶׁהִיא מְשׁוּנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. בָּא וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ. וְיָדְעוּ בְיִיחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז: הלכה: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת כול׳. תַּנֵּי. הַשּׁוֹפָרוֹת הַלָּלוּ עֲקוּמוֹת הָיוּ. צָרוֹת מִלְּמַעֲלָן וּרְחָבוֹת מִלְמַטָּן מִפְּנֵי הָרַמָּאִין. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. הָאָרוֹן גָּלָה עִמָּהֶן לְבָבֶל. מָה טַעַם. לֹא יִוָותֵר דָּבָר אָמַר יְי. אֵין דָּבָר אֶלָּא שֶׁהַדִּיבְּרוֹת לְתוֹכוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר וַיְבִיאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית יְי. אֵי זֶהוּ חֶמְדַּת בֵּית יְי. זֶה הָאָרוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בִּמְקוֹמוֹ הָיָה הָאָרוֹן גָּנוּז. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים אֶל הַקֹּדֶשׁ אֶל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה. כְּתִיב וַיֵּ‍רָאוּ וְאַתְּ אָמַר וְלֹא יֵרָאוּ. אֶלָּא נִרְאִין וְלֹא נִרְאִין. בּוֹלְטִין וְיוֹצְאִין כִּשְׁנֵי דַדֵּי הָאִשָּׁה. וְרַבָּנִן אָמְרִין. בְּלִישְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים הָיָה הָאָרוֹן גָּנוּז. מַעֲשֶׂה בְכֹהֵן אֶחָד בַּעַל מוּם שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמַפְצִיעַ עֵצִים בְּלִישְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים וְרָאָה אֶת הָרִצְפָּה שֶׁהִיא מְשׁוּנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. בָּא וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ. בּוֹא וּרְאֵה אֶת הָרִצְפָּה הַזֹּאת שֶׁהִיא מְשׁוּנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. לֹא הִסְפִּיקוּ לִגְמוֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמְתוֹ. וְיָדְעוּ בְיִיחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הִקִּישׁ עָלֶיהָ בְקוּרְנָס וְיָצָאת אֵשׁ וּשְׂרָפָתוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ אָמַר. שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. אֶחָד שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ. וְאֶחָד שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת נְתוּנִין בְתוֹכוֹ. זֶה שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ הָיָה מוּנַח בְּאֹהֵל מוֹעֵד. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַאֲרוֹן בְּרִית יְי וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה. זֶה שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת בְתוֹכוֹ הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא עִמָּהֶן וּפְעָמִים הוּא מַתְרֶה עִמָּהֶן. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. אָרוֹן אֶחָד הָיָה וּפַעַם אַחַת יָצָא בִימֵי עֵלִי וְנִשְׁבָּה. קִרְיָיה מְסַיֵיעַ לְהוֹן לְרַבָּנִן. אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה. מִילָּה דְלָא חֲמוּן מִן יוֹמֵיהוֹן. קִרְיָיה מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. וַהֲלֹא אָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים הָיָה. מָה עָבְדוּן לֵיהּ רַבָּנִן. הַגִּישָׁה אֵלַי הַצִּיץ. קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ. הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסּוּכּוֹת. וַהֲלֹא אָרוֹן בְּצִיּוֹן הָיָה. מָה עָבְדוּן לֵיהּ רַבָּנִן. סְכָךְ שֶׁהוּא כְקִירוּי. שֶׁאַדַּיִין לֹא נִבְנֶה בֵית הַבְּחִירָה. מִשֶּׁנִּגְנַז הָאָרוֹן נִגְנַז עִמּוֹ צִנְצֶנֶּת הַמָּן וּצְלוֹחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְלוֹ שֶׁלְאַהֲרוֹן וּפְרָחָיו וּשְׁקֵידָיו וְאַרְגָּז שֶׁהֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מִי גְנָזוֹ. יֹאשִׁיָּהוּ גְנָזוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁכָּתוּב יוֹלֵךְ יְי אוֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ. עָמַד וּגְנָזוֹ. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיי תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקּוֹדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף. אָמַר לָהֶן. אִם גּוֹלֶה הוּא עִמָּכֶם לְבָבֶל עוֹד אֵין אַתֶּם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ. אֶלָּא עַתָּה עִבְדוּ אֶת יְי אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. פִּיטּוּם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ וגו׳ וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וגו׳. שֶׁהֵן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מָנִים. שֶׁמֶן זַיִת הִין. שֶׁהֵן שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג שֶׁבּוֹ שׁוֹלְקִין אֶת הָעִיקָּרִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שׁוֹלְקָן הָיָה בַמַּיִם וְנוֹתֵן שֶׁמֶן עַל גַּבֵּיהֶן. מִשֶּׁהָיָה קוֹלֵט אֶת הָרֵיחַ הָיָה מַעֲבִירוֹ כַּדֶרֶךְ שֶׁהַפַּטָּמִין עושין. הָדָא הוּא דִכְתִיב שֶׁמֶן מִשְׁחַת קוֹדֶשׁ וגו׳. תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה בֵּירִבִּי אִילְעַאי. שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר מַעֲשֵׂה נִיסִּים נַעֲשׂוּ בוֹ מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף. שֶׁמִּתְּחִילָּה לֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג. שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁמֶן זַיִת הִין. אִם לָסוּךְ בּוֹ אֶת הֶעֵצִים הָעִיקָּרִים לֹא הָיָה בוֹ סָפַק. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָאוֹר בּוֹלֵעַ וְהָעֵצִים בּוֹלְעִין וְהַיּוֹרָה בוֹלַעַת. וּמִמֶּנּוּ נִמשְׁחוּ הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו. הַשֻּׁלְחָן וְכָל כֵּלָיו. הַמְּנוֹרָה וְכָל כֵּלֶיהָ. וּמִמֶּנּוּ נִמשְׁחוּ אַהֲרֹן כֹהֵן גָּדוֹל וּבָנָיו כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּילּוּאִים. מִמֶּנּוּ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים. מֶלֶךְ בַּתְּחִילָּה טָעוּן מְשִׁיחָה. מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֵינוֹ טָעוּן מְשִׁיחָה. מַאי טַעֲמָא. קוּם מָשְׁחֵיהוּ כִּי זֶה הוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה וְאֵין בְּנוֹ טָעוּן מְשִׁיחָה. אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל אֲפִילוּ עַד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת טְעוֹנִין מְשִׁיחָה. וְכולּוֹ קַיָים לְעָתִיד לָבוֹא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב שֶׁמֶן מִשְׁחַת קוֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדוֹרוֹתֵיכֶם. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַמַּעַיָין. הָדָא הוּא דִכְתִיב וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי וְהוֹרַדְתֶּם אוֹתוֹ אֶל גִּחוֹן. וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֶלָּא מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. מִפְּנֵי מַה נִמְשַׁח שְׁלֹמֹה. מִפְּנֵי מַחֲלוֹקָתוֹ שֶׁלָּאֲדוֹנִיָּהוּ. יוֹאָשׁ מִפְּנֵי עֲתַלְיָה. יֵהוּא מִפְּנֵי יוֹרָם. לֹא כֵן כָּתוּב קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה וְאֵין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל טְעוּנִין מְשִׁיחָה. אֶלָּא יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוּיָקִים אָחִיו שֶׁהָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. וְלֹא יִאשִׁיָּהוּ גְּנָזוֹ. הָדָא אָמְרָה. בְּאַפֵּירְסָמוֹן מְשָׁחוֹ. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים אֶלָּא מִן הַקֶּרֶן. שָׁאוּל וְיֵהוּא נִמְשְׁחוּ מִן הַפָּךְ. שֶׁהָיְתָה מַלְכוּתָן מַלְכוּת עוֹבֶרֶת. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה נִמְשְׁחוּ מִן הַקֶּרֶן. שֶׁהָיְתָה מַלְכוּתָן מַלְכוּת קַיֶימֶת. אֵין מוֹשְׁחִין כֹּהֲנִים מְלָכִים. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתּוֹנְדְרַיָיא. עַל שֵׁם לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הוּא יוֹחָנָן הוּא יְהוֹאָחָז. וְהָא כְתִיב הַבְּכוֹר יוֹחָנָן. בְּכוֹר לַמַּלְכוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ. וְהָכְתִיב הַשְּׁלִישִׁי צִדְקִיָּהוּ וְהָרְבִיעִי שַׁלּוּם. שְׁלִישִׁי לְתוֹלְדוֹת רְבִיעִי לַמַּלְכוּת. צִדְקִיָּהוּ שֶׁצִּידֵּק עָלָיו מִידַּת הַדִּין. שַׁלּוּם שֶׁבְּיָמָיו שָׁלְמָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. לָא שַׁלּוּם הֲוָה שְׁמֵיהּ וְלָא צִדְקִיָּהוּ הֲוָה שְׁמֵיהּ אֶלָּא מַתַּנְיָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דוֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בָּאַמָּה שֶׁל שִׁשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. מְָאן תַּנָּא. בָּאַמָּה שֶׁל שִׁשָּׁה טְפָחִים. רִבִּי מֵאִיר הִיא. דִּתְנָן. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. כָּל הָאַמּוֹת הוּא כְבִנְיָינוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַמַּת הַבִּנְיָין שִׁשָּׁה. שֶׁל כֵּלִים חֲמִשָּׁה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דּוּ אָמַר. בָּאַמָּה שֶׁל שִׁשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. אוֹרְכּוֹ שֶׁלְאָרוֹן חַמִּשָּׁה עָשָׂר טֶפַח. דִּכְתִיב אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ. אַמְתָּא אֲשִׁיתָא וְאַמְתָּא אֲשִׁיתָא וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּלָתָא. וְאַרְבָּעָה לוֹחוּת הָיוּ בּוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵימִים וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִים. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. הַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכּוֹ שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבּוֹ שְׁלֹשָׁה שִׁשָּׁה. וְתֵן אוֹרְכָן שֶׁל לוּחוֹת לְרוֹחְבוֹ לְאָרְכּוֹ שֶׁלְאָרוֹן נִשְׁתַּיֵיר שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. תְּנֵם לְאִיסְטְּוָוה תֵּן מֵהֶם חֲצִי טֶפַח לְכָל כּוֹתֶל נִשְׁתַּיֵיר שְׁנֵי טְפָחִים לְסֵפֶר תּוֹרָה. רָחְבּוֹ שֶׁלְאָרוֹן תִשְׁעָה טְפָחִים. דִּכְתִיב אַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ. אַמְתָּא אֲשִׁיתָא וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּלָתָא. וְאַרְבָּעָה לוֹחוּת הָיוּ בּוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵימִים וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִים. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. הַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אַחַת וְאַחַת אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה שִׁשָּׁה. תֵּן אָרְכָּן שֶׁלְלוּחוֹת לְרוֹחְבוֹ שֶׁלְאָרוֹן נִשְׁתַּיֵיר שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים חֲצִי טֶפַח מִיכָּן וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן לְשִׁילּוּט. וּמְקוֹם שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ סֵפֶֶר תוֹרָה טְפָחַיִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בָּאַמָּה שֶׁלְחֲמִשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. מָאן תַּנָּא. בָּאַמָּה שֶׁלְחֲמִשָּׁה טְפָחִים. רִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַמַּת הַבִּנְיָין שִׁשָּׁה טְפָחִים וְשֶׁלְכֵּלִים חֲמִשָּׁה. וְהָהֵן אָרוֹן כֶּלִי הוּא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דּוּ אָמַר. בָּאַמָּה שֶׁלְחֲמִשָּׁה טְפָחִים הָיָה אָרְכּוֹ שֶׁלְאָרוֹן עָשׂוּי. שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח וּמֶחֱצָה. דִּכְתִיב אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ. אַמְתָּא חֲמִשָּׁה וְאַמְתָּא חֲמִשָּׁה וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּרֵיי וּפְלִיג. וְאַרְבָּעָה לוֹחוּת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵימִים וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִים. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. וְהַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. תֵּן רָחְבָּן שֶׁלְלוּחוֹת לְאוֹרְכּוֹ שֶׁלְאָרוֹן וְנִשְׁתַּיֵיר שָׁם חֲצִי טֶפַח. אֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן וְאֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן. רָחְבּוֹ שֶׁלְאָרוֹן שִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֱצָה. דִּכְתִיב אַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ. אַמְתָּא חֲמִשָּׁה וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּרֵיי וּפְלִיג. וְאַרְבָּעָה לוֹחוּת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵימִים וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִים. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשִׂמְתָּם בָּאָרוֹן. הַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. תֵּן אָרְכָן שֶׁלְלוּחוֹת לְרָחְבּוֹ שֶׁלְאָרוֹן וְנִשְׁתַּיֵיר שָׁם טֶפַח וּמֶחֱצָה. אֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן וְאֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן. חֲצִי טֶפַח מִיכָּן וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן לְשִׁילּוּט. כֵּיצַד עָשָׂה בְצַלְאֵל אֶת הָאָרוֹן. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת עֲשָׂאוֹ שְׁתַּיִם שֶׁלְזָהָב וְאַחַת שֶׁלְעֵץ. נָתַן שֶׁלְעֵץ בְּשֶׁלְזָהָב וְשֶׁלְזָהָב בְּשֶׁלְעֵץ וְשֶׁל עֵץ בְּשֶׁלְזָהָב. וְצִיפָּהוּ. דִּכְתִיב וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תְּצַפֶּנּוּ. לְהָבִיא שְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. תֵּיבָה אַחַת עֲשָׂאוֹ וְצִיפָּהוּ. דִּכְתִיב וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תְּצַפֶּנּוּ. אָמַר רִבִּי פִינְחָס לְהָבִיא בֵין נֶסֶר לְנֶסֶר. כֵּיצד הָיוּ הַלּוּחוֹת כְּתוּבִים. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים. חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. וְרַבָּנִן אָמְרִין. עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר. עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. דִּכְתִיב וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים. עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. רִבִּי סִימַאי אָמַר. אַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה וְאַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה. מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתוּבִים. טֶטְרַגוֹנָה. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בֵּין כָל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר דִּיקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה. מְמוּלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ. כְּיַמָּא רַבָּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כַּד הֲוָה מַטֵּי הָדֵין קִרְיָיא הֲוָה אֲמַר. יָפֶה לִימְּדֵנִי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַה הַיָּם הַזֶּה בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל גָּדוֹל גַּלִּים קְטַנִּים כָּךְ בֵּין כָּל דִּיבֵּר וְדִיבֵּר דִּיקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. אִיתְקַשְׁיָית קוֹמֵי רִבִּי פִינְחָס. אַתְיָא כְרִבִּי יוּדָה וְלָא אַתְיָא כְרִבִּי מֵאִיר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. לָקוֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְשַׂמְתֶּם אוֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית יְי וגו׳. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דוּ אָמַר. אֵיכָן הָיָה סֵפֶר תּוֹרָה נָתוּן. כְּמִין גְּלוֹסֳּקוֹס עָשָׂה לוֹ מִבַּחוּץ וְהָיָה סֵפֶר תּוֹרָה נָתוּן לְתוֹכוֹ. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. וְנָתַתָּה אֶת הַכַּפּוֹרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָעְלָה וגו׳. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דוּ אָמַר. אֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחַר בַּתּוֹרָה. אֶלָּא וְאֶל הָאָרוֹן תִּתֵּן אֵת הָעֵדוּת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. וְאַחַר כָּךְ וְנָתַתָּה אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָעְלָה. רִבִּי פִינְחָס בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא לְמֹשֶׁה נְתָנָהּ לוֹ אֵשׁ לְבָנָה חָרוּתָה בְאֵשׁ שְׁחוֹרָה. הִיא אֵשׁ מוּבְלֶלֶת בְאֵשׁ חֲצוּבָה מֵאֵשׁ וּנְתוּנָה מֵאֵשׁ. הָדָא הוּא דִכְתִיב מִימִינוֹ אֵשְׁ דָּת לָמוֹ.

15 מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי פתח ↗

וכל העם רואים מלמד שלא היו בהם סומים: מיכלל שנ' דברים ד' ל"ה אתה הראת לדעת מלמד שלא היה בהן טפשין: מכלל שנ' י"ט ח' ויענו כל העם יחדו מלמד שלא היה בהן אלמים: מיכלל שנ' דברים ד' ל"ו מן השמים השמיעך את קולו מלמד שלא היו בהן חרשין: מיכלל שנ' דברים כ"ט ט' אתם נצבים מלמד שלא היו בהן חגרים: ומניין שלא היה בהן אחד חושש בראשו וחש בשיניו ת"ל תהלים ק"ה ל״ז ואין בשבטיו כושל: את הקולות. כנוהג שבעולם מה שאי אפשר לראות את הקול אבל כאן ראו את הקולות ואת הלפידים כשם שראו את הלפידים כך ראו את הקולות: וירא העם. מה ראו כבוד גדול ראו: ר' אליעזר אומר מניין שראתה שפחה בישראל מה שלא ראה גדול שבנביאים שנ' וירא העם מה ראו כבוד גדול ראו: וינועו. אין לשון ניעה אלא טירוף כן הוא אומר ישעיה כ״ד י״ט נוע תנוע הארץ כשכור ואומר ישעיה ז' ב' וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח: ויעמדו מרחוק. למה אני צריך והלא כבר נאמר פס' כ"א ויעמד העם מרחוק מלמד שהיו הולכין שנים עשר מיל וחוזרין שנים עשר מיל על כל דבר ודבר:

16 מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי פתח ↗

ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה בזו זכו שיעמדו להם נביאים וכן הוא אומר דברים י"ח ט"ו נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלהיך: אבל משהיו מלעיבים במלאכי אלהים פסקה מהם רוח הקדש כן הוא אומר דה"ב ל"ו ט"ז ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים: ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות. אם נתוסף להם דבר אחד מתים היו: וכי מה ראו אמר למשה אחר דברות והלא כבר נאמרו אלא מלמד שהיו סוברין שדבר אחר עתיד לומר:

11 פס' רבתי פכ"ג וע' ב"ר פ״י.

12 שינוח האדם מיגיעו כדלקמן.

13 פס' רבתי פ׳ כ״ג.

14 מכילתא.

15 פס׳ רבתי פכ"ג, וע' מכילתא.

16 ע' פס' רבתי פכ"ג, ב"ר פי״א ומכילתא.

11 בראשית רבה פתח ↗

רַבִּי שָׁאֲלֵיהּ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, אֲמַר לֵיהּ שָׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ מַהוּ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אֶתְמְהָא. אֶלָּא כָּזֶה שֶׁהוּא מַכֶּה בְּקוּרְנָס עַל גַּבֵּי הַסַּדָּן, הִגְבִּיהָהּ מִבְּעוֹד יוֹם וְהוֹרִידָהּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא עִתָּיו וְלֹא רְגָעָיו וְלֹא שְׁעוֹתָיו, הוּא מוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יוֹדֵעַ רְגָעָיו וְעִתָּיו וּשְׁעוֹתָיו, נִכְנַס בּוֹ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. גְּנִיבָא וְרַבָּנָן, גְּנִיבָא אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לוֹ חֻפָּה, וְצִיְּירָהּ וְכִיְּירָהּ, וּמָה הָיְתָה חֲסֵרָה, כַּלָּה שֶׁתִּכָּנֵס לְתוֹכָהּ. כָּךְ מֶה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר, שַׁבָּת. רַבָּנָן אָמְרֵי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשׂוּ לוֹ טַבַּעַת, מֶה הָיְתָה חֲסֵרָה, חוֹתָם. כָּךְ מֶה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר, שַׁבָּת. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁשִּׁנּוּ לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ, וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ שָׁאַל אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי, בְּכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ, אָמְרוּ לוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים. אָמַר לָהֶם וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה גֵּיהִנֹּם נִסּוֹקֶת לָרְשָׁעִים, אוֹי לָעוֹלָם מִדִּינָיו. מְלַאכְתּוֹ, לֹא כֵן אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן, לֹא בְּעָמָל וְלֹא בִּיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, וְאַתְּ אוֹמֵר מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֶתְמְהָה. אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁהֵן מְאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא כֻּלּוֹ בְּעָמָל וּבִיגִיעָה. וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן מְקַיְמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא כֻּלּוֹ בְּעָמָל וּבִיגִיעָה. וּמַה נִּבְרָא בוֹ לְאַחַר שֶׁשָּׁבַת, שַׁאֲנָן, וְנַחַת, שַׁלְוָה, וְהַשְׁקֵט. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי נְהוֹרָאי, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יְדֵי קוֹנֵיהֶם מְמַשְׁמְשִׁין בָּהֶם הָיוּ מוֹתְחִים וְהוֹלְכִין, כֵּיוָן שֶׁנָּחוּ יְדֵי קוֹנֵיהֶם מֵהֶן, נִתַּן לָהֶם נִחָה, שמות כ, י: וַיָּנַח לְעוֹלָמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אָמַר רַבִּי אַבָּא בָּשָׂר וָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אַסְטַאטִיבָה אֵינוֹ נוֹתֵן דּוּנְטִיבָה, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹתֵן דּוּנְטִיבָה, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אַסְטַאטִיבָה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אַסְטַאטִיבָה וְנָתַן דּוּנְטִיבָה, וַיִּשְׁבֹּת וַיְבָרֶךְ.

12 קידושין פתח ↗

כׇּל מִצְוֹת הָאָב עַל הַבֵּן וְכוּ׳. מַאי כׇּל מִצְוֹת הָאָב עַל הַבֵּן? אִילֵּימָא כֹּל מִצְוָתָא דְּמִיחַיַּיב אַבָּא לְמִיעְבַּד לִבְרֵיהּ נָשִׁים חַיָּיבוֹת – וְהָתַנְיָא: הָאָב חַיָּיב בִּבְנוֹ לְמוּלוֹ וְלִפְדוֹתוֹ. אָבִיו – אֵין, אִמּוֹ – לֹא!

13 ויקרא רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, ויקרא יח, ג: כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב כד, טו: וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא בְּגוּפוֹ נִקְרָא נוֹאֵף, נוֹאֵף בְּעֵינָיו נִקְרָא נוֹאֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֵין נֹאֵף, וְהַנּוֹאֵף הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר אֵימָתַי נֶשֶׁף בָּא אֵימָתַי עֶרֶב בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ז, ט: בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ, הוּא שֶׁאִיּוֹב אוֹמֵר איוב י, ג: הֲטוֹב לְךָ כִּי תַעֲשֹׁק, זֶה זָן וּמְפַרְנֵס וְהוּא צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּת אַחֵר, אֶלָּא איוב י, ג: כִּי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ, וּמֵאַחַר שֶׁאַתָּה יָגֵעַ בּוֹ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם אַתָּה חוֹזֵר וּמְקַלְקְלוֹ, אֶלָּא איוב י, ג: וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ, כָּךְ הוּא כְבוֹדְךָ לַעֲמֹד בֵּין נוֹאֵף לְנוֹאָפֶת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִיּוֹב רָאוּי אַתָּה לְפַיֵּס אֶלָּא יְהִי אוֹמֵר כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ איוב י, ד: הַעֵינֵי בָשָׂר לָךְ, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּת אָבִיו בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְתַלְמִידוֹ שֶׁל יוֹצֵר שֶׁגָּנַב בֵּיצַת יוֹצְרִים וְעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ, מֶה עָשָׂה עָמַד וַעֲשָׂאוֹ כְּלִי וְתָלוֹ בְּפָנָיו, וְכָל כָּךְ לָמָּה לְהוֹדִיעַ שֶׁעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בֶּן פְּרָטָא כְּתִיב דברים לב, יח: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, הִתַּשְׁתֶּם כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר. מָשָׁל לְצַיָּר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְצָר אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, מִשֶּׁהוּא גּוֹמְרָהּ בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ נִתְחַלֵּף הַמֶּלֶךְ, מִיָּד תָּשׁוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי, כָּךְ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹסֵק בְּצוּרַת הַוָּלָד וּלְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקֶלֶת עִם אַחֵר, מִיָּד רָפוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי, הֱוֵי: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, הִתַּשְׁתָּ כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר. יו"ד זְעֵירָא וְלֵית בִּקְרָיָה כַּוָּתָהּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָצִינוּ כָּל עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת הַגּוֹנֵב נֶהֱנֶה וְהַנִּגְנָב מַפְסִיד, הַגּוֹזֵל נֶהֱנֶה וְהַנִּגְזָל מַפְסִיד, בְּרַם הָכָא שְׁנֵיהֶם נֶהֱנִין מִי מַפְסִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מְאַבֵּד סַמָּנָיו.

13 שבת פתח ↗

דָּרֵשׁ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילָּאֵי, מַאי דִכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן״ — שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה. ״וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן״ — שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת עָקֵב בְּצַד גּוּדָל. ״וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם״ — דַּהֲוָה מָלְיָאן כּוּחְלָא לְעֵינַיְיהוּ וּמְרַמְּזָן. ״הָלוֹךְ וְטָפוֹף״ — שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת אֲרוּכָּה בְּצַד קְצָרָה. ״וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה״ — אָמַר רַב יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: מְלַמֵּד שֶׁמַּטִּילוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן בְּמִנְעֲלֵיהֶן וּמְהַלְּכוֹת בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹעֲטוֹת בַּקַּרְקַע וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסוֹת בָּהֶן יֵצֶר הָרָע כְּאֶרֶס בְּכָעוּס.

13 שמות רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, רַבָּנִין אָמְרֵי אִלּוּ עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה עַד שֶׁלֹא נִתְּנוּ הַלּוּחוֹת לְמשֶׁה לֹא הָיוּ יוֹרְדִין בְּיָדוֹ. רַבִּי לֵוִי אָמַר מִשֶּׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַהוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ, מָשָׁל לְתַלְמִיד שֶׁלִּמְּדוֹ רַבּוֹ תּוֹרָה, עַד שֶׁלֹא לִמְּדוֹ הָיָה הָרַב אוֹמֵר וְהוּא עוֹנֶה אַחֲרָיו, מִשֶּׁלִּמֵּד אוֹתוֹ אוֹמֵר לוֹ רַבּוֹ בּוֹא וְנֹאמַר אֲנִי וְאַתָּה, כָּךְ כְּשֶׁעָלָה משֶׁה לַשָּׁמַיִם הִתְחִיל לוֹמַר אַחַר בּוֹרְאוֹ הַתּוֹרָה, כְּשֶׁלְּמָדָהּ אָמַר בּוֹא וְנֹאמְרָהּ אֲנִי וְאַתָּה, הֱוֵי: לְדַבֵּר אִתּוֹ. מַהוּ כְּכַלֹּתוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כָּל מִי שֶׁהוּא מוֹצִיא דִבְרֵי תוֹרָה וְאֵינָן עֲרֵבִין עַל שׁוֹמְעֵיהֶן כְּכַלָּה שֶׁהִיא עֲרֵבָה לְבַעֲלָהּ נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹא אֲמָרָן, לָמָּה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הָיְתָה חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם כְּכַלָּה שֶׁהִיא חֲבִיבָה עַל בֶּן זוּגָהּ, מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה כַּלָּה זוֹ מְקֻשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת זָרִיז בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים. כְּכַלֹּתוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה כַּלָּה זוֹ כָּל יָמִים שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ מַצְנַעַת עַצְמָהּ וְאֵין אָדָם מַכִּירָהּ וּכְשֶׁבָּאת לִכָּנֵס לְחֻפָּתָהּ הִיא מְגַלָּה פָּנֶיהָ, כְּלוֹמַר כָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִי עֵדוּת יָבוֹא וְיָעִיד עָלַי, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת צָנוּעַ כַּכַּלָּה הַזּוֹ, וּמְפֻרְסָם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים כַּכַּלָּה הַזּוֹ שֶׁהִיא מְפַרְסֶמֶת עַצְמָהּ, הֱוֵי: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ.

14 משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה פתח ↗

כָּל הַמִּתְאַוֶּה בֵּיתוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ וְכֵלָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִקְנוֹתָן מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שֶׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ הֵיאַךְ יִקְנֶה דָּבָר זֶה וְנִפְתָּה בְּלִבּוֹ בַּדָּבָר עָבַר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר דברים ה יח "לֹא תִתְאַוֶּה" וְאֵין תַּאֲוָה אֶלָּא בַּלֵּב בִּלְבַד:

14 שמות רבה פתח ↗

כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב הושע ח, יב: אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲמָרָהּ לְמשֶׁה עַל הַסֵּדֶר מִקְרָא וּמִשְׁנָה תַּלְמוּד וְאַגָּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ, א: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהַתַּלְמִיד שׁוֹאֵל לָרַב אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מֵאַחַר שֶׁלְּמָדָהּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ לַמְּדָהּ לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶכְתֹּב אוֹתָהּ לָהֶם, אָמַר לוֹ אֵינִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לָהֶם בִּכְתָב, מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּי לְפָנַי שֶׁעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עֲתִידִים לִשְׁלֹט בָּהֶם וְלִטֹּל אוֹתָהּ מֵהֶם וְיִהְיוּ בְּזוּיִים בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֶלָּא הַמִּקְרָא אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם בְּמִכְתָּב, וְהַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד וְהָאַגָּדָה אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם עַל פֶּה, שֶׁאִם יָבוֹאוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם יִהְיוּ מֻבְדָּלִים מֵהֶם. אָמַר לַנָּבִיא אִם אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ, וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶם, נוֹתֵן אֶת הַמִּקְרָא בִּכְתָב, וְהַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד וְהָאַגָּדָה בְּעַל פֶּה. כְּתָב זֶה הַמִּקְרָא, שמות לד, כז: כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה זוֹ הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד, שֶׁהֵם מַבְדִּילִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֲנִי כָּתַבְתִּי אוֹתָם, כְּדִכְתִיב דברים ט, י: כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, אֲבָל הַשְּׁנִיִּים כְּתֹב אַתָּה, וּלְוַאי אֶתֵּן בּוֹ יָדִי. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאִשָּׁה וְכָתַב לָהּ גָּמִיסְקוֹס מִשֶּׁלּוֹ, לְאַחַר יָּמִים קִלְקְלָה וּטְרָדָהּ מִבֵּיתוֹ, בָּא שׁוֹשְׁבִינָהּ וְרִצָּה אוֹתָהּ לַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ לַשּׁוֹשְׁבִין, הֲרֵי נִתְרַצֵּיתִי לָהּ, אֶלָּא עֲשֵׂה לָהּ גָּמִיסְקוֹס וּלְוַאי אֶתֵּן בּוֹ יָדִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דברים י, ב: וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת. דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ, בִּזְכוּתְךָ אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הוּא שֶׁמּשֶׁה אוֹמֵר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל דברים ב, ד: וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִכְתָּב הָרִאשׁוֹן וַיִּתְּנֵם ה' אֵלָי, לִי נְתָנָם וַאֲנִי נָהַגְתִּי עִמָּכֶם עַיִן טוֹבָה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לָכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: כְּתָב לְךָ, בִּזְכוּתְךָ. אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כָּל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב דָּבָר, דְּבָרִים, הַדְּבָרִים, אָלוֹת וְתוֹכָחוֹת הֵם. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית, וְאִם הֵמַּרְתָּ אוֹתָהּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָהּ מַה שֶּׁבְּעַל פֶּה בִּכְתָב וּמַה שֶּׁבִּכְתָב בְּעַל פֶּה, אֵינְךָ מְקַבֵּל שָׂכָר, לָמָּה, שֶׁכָּךְ נְתַתִּיהָ תּוֹרָה בִּכְתָב וְתוֹרָה בְּעַל פֶּה. וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּתָב לְךָ וגו' כִּי עַל פִּי וגו', תּוֹרָה בִּכְתָב וְתוֹרָה בְּעַל פֶּה. כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית, עַל מְנָת שֶׁתְּהֵא קוֹרֵא בָהֶם כָּךְ, אֲבָל אִם הֵמַּרְתָּ אוֹתָם הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה מְבַטֵּל הַבְּרִית, לְכָךְ נֶאֱמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְכֵן משֶׁה אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל דברים ד, ט: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים, מַהוּ אֶת הַדְּבָרִים, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן שֶׁהֵם כְּתוּבִים בִּכְתָב, דברים ד, ט: וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁנָּתַתִּי לְךָ עַל פֶּה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁאִלּוּלֵי תּוֹרָתִי שֶׁקִּבַּלְתֶּם לֹא הָיִיתִי מַכִּיר אֶתְכֶם וְלֹא הָיִיתִי מַבִּיט בָּכֶם מִשְּׁאָר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, לְפִיכָךְ כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם נִקְרָאִים כִּשְׁאָר אֻמּוֹת, כְּמוֹ דברי הימים א א, ט: סַבְתָּא וְרַעְמָא וְסַבְתְּכָא, וּמִשֶׁקִּבַּלְתֶּם תּוֹרָתִי כָּרַתִּי בְּרִית עִמָּכֶם וְעִלִּיתִי אֶתְכֶם. וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, אֶלָּא אַף אַתָּה מַלְכָּם, לֹא גִּדַּלְתִּיךָ בָּעוֹלָם אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, וּמַה גִּדְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כָּל הַכָּבוֹד שֶׁרָאָה משֶׁה בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַפֵּרוֹת, אֲבָל הַקֶּרֶן, קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁתְּהֵא יָגֵעַ בָּהֶם בְּפִיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברים ל, יד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ, וּמַהוּ כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִלּוּלֵי שֶׁקִּבַּלְתֶּם תּוֹרָתִי הָיִיתִי מַחֲזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה לג, כה: אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וגו', לָמָּה, שֶׁבַּתּוֹרָה בָּרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ג, יט: ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, משלי ג, כ: בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, אִם בִּטַּלְתָּ הַבְּרִית אַתְּ גּוֹרֵם לִי לְהַחֲזִיר אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים לְתֹהוּ וָבֹהוּ, לְפִיכָךְ כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וַיְהִי שָׁם עִם ה', וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לִהְיוֹת אַרְבָּעִים יוֹם בְּלֹא מַאֲכָל וּבְלֹא מִשְׁתֶּה, רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַמָּשָׁל אוֹמֵר אֲזַלְתְּ לְקַרְתָּא הַלֵּךְ בְּנִימוּסֶיהָ, לְמַעְלָה שֶׁאֵין אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה עָלָה משֶׁה וְנִדְמָה לָהֶם, לְמַטָּה שֶׁיֵּשׁ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה יָרְדוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יח, ח: וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נִרְאִין כְּאוֹכְלִין, רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מִסְתַּלֵּק. דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי שָׁם עִם ה', מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִטְבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי, הָיָה רַבִּי חִיָּא תַּלְמִידוֹ אֶצְלוֹ, וְהָיָה רַבִּי יוֹחָנָן רוֹאֶה כֶּרֶם, אָמַר לְרַבִּי חִיָּא, אֵין אַתָּה רוֹאֶה כֶּרֶם זֶה שֶׁהָיָה שֶׁלִּי וּמָכַרְתִּי אוֹתוֹ בְּכָךְ וְכָךְ, אוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא וְאָמַר לוֹ, לֹא הִנַּחְתָּ לְעֵת זִקְנוּתְךָ כְּלוּם, אָמַר לוֹ וְכִי קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ שֶׁמָּכַרְתִּי דָּבָר שֶׁנִּבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים, וְקָנִיתִי דָּבָר שֶׁנִּתַּן לְאַרְבָּעִים יוֹם, עוֹלָם כֻּלּוֹ וּמְלוֹאוֹ נִבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים, אֲבָל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם. לֶחֶם לֹא אָכַל, אֲבָל מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה אָכַל, וּמַיִם לֹא שָׁתָה, אֲבָל מֵימֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה שָׁתָה, וְהָיָה לָמֵד תּוֹרָה בַּיּוֹם, וּפוֹשֵׁט אוֹתָהּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ בַּלַּיְלָה, וְלָמָּה הָיָה עוֹשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא לְלַמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיְהוּ יְגֵעִים בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָיָה אוֹמֵר לְתַלְמִידָיו בּוֹאוּ וְלִמְּדוּ תוֹרָה דְּשָׁחֲרִין וּדְקָרִין בַּלַּיְלָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן הָיָה אוֹמֵר לְתַלְמִידָיו בּוֹאוּ וְלִמְדוּ תוֹרָה דְּאִימְטִין. אֶלָּא אַף עַל פִּי כֵן מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאֵין רִנָּה שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר איכה ב, יט: קוּמִי רֹנִי בַלַּיְלָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי לא, טו: וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה. רַבָּנִין אָמְרֵי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, לְכָךְ הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיְהוּ הַמַּשְׁנִין יוֹשְׁבִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר יהושע א, ח: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וגו'. דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי שָׁם עִם ה', לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא הוּא אוֹכֵל מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְהוּא שׁוֹתֶה מֵימֶיהָ, לְפִיכָךְ לֶחֶם לֹא אָכַל, אֶלָּא מֵאַיִן הָיָה אוֹכֵל, מִזִּיו הַשְּׁכִינָה הָיָה נִזּוֹן, וְאַל תִּתְמַהּ הַחַיּוֹת שֶׁנּוֹשְׂאוֹת אֶת הַכִּסֵּא מִזִּיו הַשְּׁכִינָה הֵן נִזּוֹנוֹת. וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת, מְלַמֵּד שֶׁהָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הָיוּ שָׁוִים, עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת, כֵּיצַד הָיוּ עֲשׂוּיִין, חָמֵשׁ עַל לוּחַ זֶה, וְחָמֵשׁ עַל לוּחַ זֶה, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר עֶשֶׂר עַל לוּחַ זֶה וְעֶשֶׂר עַל לוּחַ זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לד, כט: וַיְהִי בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי, וְהַכְּתוּבִים הֵם טוֹעֲנִים אוֹתָן, וְהָיוּ נִרְאִין כְּאִלּוּ הֵם בְּיַד משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לד, כט: וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד משֶׁה. וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, וּמֵהֵיכָן נָטַל משֶׁה קַרְנֵי הַהוֹד, רַבָּנָן אָמְרֵי מִן הַמְּעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לג, כב: וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבוֹדִי. רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר הַלּוּחוֹת הָיָה אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה וְהָיָה משֶׁה אוֹחֵז בְּטִפְחַיִם, וְהַשְּׁכִינָה בְּטִפְחַיִם, וְטִפְחַיִם בָּאֶמְצַע, וּמִשָּׁם נָטַל משֶׁה קַרְנֵי הַהוֹד. רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר עַד שֶׁהָיָה כּוֹתֵב בַּקּוּלְמוֹס נִשְׁתַּיֵּיר קִמְעָא, וְהֶעֱבִירוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּמִמֶּנּוּ נַעֲשׂוּ לוֹ קַרְנֵי הַהוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. דָּבָר אַחֵר, וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים קיט, עא: טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ, לְטוֹבָתוֹ שֶׁל משֶׁה נִתְעַנָּה מֵאָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁקִּבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וּמֵאַיִן הָיָה משֶׁה אוֹכֵל, מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר נחמיה ט, ו: וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. דָּבָר אַחֵר, מֵאַיִן הָיָה אוֹכֵל, מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל ג, א ג: בֶּן אָדָם אֵת אֲשֶׁר אַתָּה תִּמְצָא אֱכוֹל, וָאֹכְלָה, לָמָּה, שֶׁהַתּוֹרָה מְתוּקָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יט, יא: וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. דָּבָר אַחֵר, מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כְּדִכְתִיב משלי ט, ה: לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי. מִנַיִן שֶׁלֹא יָשַׁן וְלֹא נִתְנַמְנֵם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְתִיסוֹמָן, אָמַר לוֹ מְדֹד לְךָ דִּינָרֵי זָהָב. מִשִֹּׂמְחָתוֹ לֹא בִקֵּשׁ לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, בִּקֵּשׁ לִישֹׁן, אָמַר אִם אִישַׁן אֲנִי מַפְסִיד אֵלּוּ. כָּךְ משֶׁה מוֹדֵד הַתּוֹרָה, שָׁכַח וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה, בִּקֵּשׁ לִישֹׁן, אָמַר אִם אִישַׁן אֲנִי מַפְסִיד, שֶׁלֹא אָמַר לִי אֶלָּא אַרְבָּעִים יוֹם בִּלְבָד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִצְטַעַרְתָּ, חַיֶּיךָ אֵין אַתָּה מַפְסִיד, בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הָיוּ אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בִּלְבָד, עַכְשָׁו שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ הֲלָכוֹת מִדְרָשׁוֹת וְאַגָּדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לד, כז: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לָמָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתָב לְךָ, וְהָכְתִיב שמות לב, טז: וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, וּכְתִיב דברים י, ד: וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּתָב לְךָ תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁיִּהְיוּ בִּכְתָב, אֲבָל הֲלָכוֹת וּמִדְרָשׁ וְאַגָּדוֹת וְהַתַּלְמוּד יִהְיוּ עַל פֶּה, כֵּיוָן שֶׁיָּדַע משֶׁה, הִתְחִיל אוֹמֵר: טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי, תהלים קיט, עב: טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ. דָּבָר אַחֵר, מִנַּיִן הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כַּמָּה יָמִים עָשָׂה, כְּתִיב שמות לד, כח: וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וּמִנַּיִן שֶׁאֵין לְמַעְלָה לַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קלט, יב: גַּם חשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָֹּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה, וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר דברים י, י: וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, וּכְתִיב שמות ט, ט: וָאֵשֵׁב בָּהָר, אֱמֹר מֵעַתָּה בְּשָׁעָה שֶׁמְדַבֵּר עִמּוֹ הָיָה עוֹמֵד, וּבְשָׁעָה שֶׁמִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה מַה שֶּׁלָּמַד, נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר, וָאֵשֵׁב בָּהָר, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ לְמֹד תּוֹרָתְךָ, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר תהלים יט, ג: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר. דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ, כָּל הַצַּדִּיקִים בָּאוּ בְּאֻמָּנִיּוּת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּאַבְרָהָם כְּתִיב שיר השירים ז, ב: מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן בָּא בְּאֻמָּנִיּוֹת בראשית יח, כג: וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם. וְכֵן דָוִד אוֹמֵר תהלים לב, ה: חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ, בַּתְּחִלָּה עָשָׂה אוֹתוֹ חֵטְא אֶחָד וְעָוֹן אֶחָד, וּלְבַסּוֹף אָמַר תהלים לב, ה: וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָּה. וְכֵן משֶׁה קִטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לב, לא: אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה, כְּשֶׁרָאוּ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהוּא מְקַטְרֵג אוֹתָן, אָמְרוּ לֹא יִהְיֶה לָנוּ עֵסֶק לְקַטְרֵג, כָּל יָמִים שֶׁזֶּה מְקַטְרֵג יִפְּלוּ בְּיַד זֶה, שֶׁלֹא יַעַמְדוּ אֲבוֹתֵיהֶם עָלֵינוּ לָמָּה קִטְרַגְתֶּם אֶת בָּנֵינוּ, נִסְתַּלְּקוּ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. כְּשֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ, אָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שמות לב, לב: וְעַתָּה אִם תִּשָֹּׂא חַטָּאתָם, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ, לִי הִיא, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִם הֵם כָּלִים מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בְּתוֹרָתֶךָ, לְכָךְ אָמַר שמות לב, לב: אִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ. דָּבָר אַחֵר, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם לֹא שֶׁעָשׂוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לֹא צִוִּיתָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדִבּוּר שֵׁנִי לֹא אָמַרְתִּי שמות כ, ג: לֹא יִהְיֶה לְךָ, אָמַר לְפָנָיו, לֹא צִוִּיתָ אוֹתָם, לִי צִוִּיתָ, שֶׁמָּא אָמַרְתָּ לָהֶם לֹא יִהְיֶה לָכֶם, לִי צִוִּיתָ, אִם עָשִׂיתִי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ. כְּשֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם אָמַר בִּשְׁבִילְךָ אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ, הִתְחִילוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה נוֹתֵן רְשׁוּת לְמשֶׁה שֶׁיִּכְתֹּב מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, אֲנִי הוּא שֶׁכָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לָכֶם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַס וְשָׁלוֹם שֶׁמּשֶׁה עוֹשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ עוֹשֶׂה נֶאֱמָן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יב, ז: לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא.

« הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי כ׳:י׳ הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי כ׳:י״ב »